במסגרת עבודתי במרכז פסג"ה אני מתבקשת לעיתים להציג את עבודתנו,
לרוב אבחר להציג את עבודתי בעזרת מצגת. זה נראה לי הכלי המתאים להעביר את המסרים
שעליי להעביר.
אבל כל פעם אני מוצאת את עצמי מנסה ל"המציא את הגלגל, להיות
יצירתית יותר, אולי אפילו חדשנית יותר.
בחיפושיי אחריי רקעים משמעותיים, גופנים מיוחדים
מצאתי את מאמרו של מורד שטרן על טיפים
למצגת שלא תרדים אף אחד.
1. ככל שתכתוב פחות תשיג יותר, פחות מלל , פחות זמן , אין צורך לכתוב המון ,
הקהל יודע לקרוא.
2. תמונות , מעט טקסט הרבה תמונות, לא הרבה תמונות בשקופית אחת אבל גדולות
וברורות.
3. סרטונים רלוונטיים ומצחיקים מכניסים פלפל למצגות...
4. להתנסות על קהל מוכר וידידותי ולקבל את ההערות שלהם בחיוך.
5. להסתכל לאנשים בעיניים ולא על המצגת.
6. להתכונן וללמוד מהטובים ביותר. (זה הויכוח שיש לי תמיד עם המנהלת שלי היא
אוהבת לעשות חזרות אני חושבת מיותר..(
המאמר נתן לי עוד נקודת מבט , נוסף על הצבעים ,
הגדלים , לפעמים אפילו לשקול אם בכלל זה המקום למצגות.
המורים היום ממהרים להשתמש בכלי הזה ולא בודקים אם
להקרין את המצגת לימודית בשיעור כאמצעי המחשה ו/או כפתיחה לדיון
אולי ניתן בכלל להעלות את המצגת לאתר ולפורום –
לצפייה עצמית של התלמידים כפתיח למשימה ו/או כמקור מידע, אליו יצטרכו להתייחס
במסגרת המשימה
מה אני רוצה להשיג?
הם לא מפעילים חשיבה על ה"ערך המוסף" –
מה ניתן להשיג באמצעות המצגת שלא ניתן להשיג בשיעור "רגיל"
ועוד לא נכנסנו לוויכוח של איזה כלי : powerpoint, prezi, keynote ובטוח יש עוד כלי רבים.....
אבל זה כבר נושא לרשומה אחרת......
לסיכום : אפשר להגיד שהיד קלה על ההדק בנושא מצגות , אני הייתי רוצה
לראות את זה אחרת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה