חודש יולי ! כשאני הייתי ילדה זה היה הזמן לקייטנות , לבריכה , לים,
גזירות הדבקות....
השנה,
בהובלת אגף טכנולוגיות מידע במנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך יזמו קייטנותווירטואליות. הרציונל מאחורי יוזמה זו נבע מהרצון לחבר בין השהייה של תלמידים
במחשב, באינטרנט ובעולם המקוון לפעילות למידה ערכית בחופשה תוך כדי השבחת אוריינות
המחשב, על ידי לימוד מיומנויות וכלי טכנולוגיים חדשים.
הקייטנה תאפשר לתלמידים לגלות וללמוד טכנולוגיות תקשורת
ומידע חדשניות ומעשיות תוך השבחת אוריינות המחשב והמידע שלהם.
אני שואלת את עצמי? איפה המלחמה שלנו על היכולות החברתיות של הילדים?
באחת הרשומות דיברתי על החיבור לילדים מהמקום שלהם , אבל במקרה הזה אני אשאל עד
כמה?
מתי המשחק של הילד במחשב חוצה את קו הגבול בין כיף לבין התמכרות
מסוכנת?
האם זה בסדר שאנחנו ההורים במקום להגביל את הילדים בשעות מחשב , נהיה
אלה שנרשום אותם לקייטנות האלה? במקום לגרום להם לצאת לטבע נשאיר אותם שוב כזומבים
מול המחשב באמתלה שהם משביחים את היכולות האורייניות שלהם.
לין גרנרוט קפלן בכתבתה האם הילד שלך מכור למחשב? טוענת שאין הגדרה
ברורה לגבי הגבולות , אבל יש הסכמה שכל הורה יודע, או לפחות צריך לדעת ,את הגבול
של ילדו.
בכתבה מסופר על מחקר שנעשה על ידי משרד החינוך בקרב 17,000 תלמידים ביחס
לשימוש במחשב. 67% מההורים מתירים שימוש במחשב ללא הגבלה 62% אינם משוחחים כלל על
מה שהילדים שלהם עושים במחשב.
נתונים, שמחזק את הטענה שההורים הם האשמים.
אם כך, מדוע משרד החינוך יוזם קייטנות מחשב בקיץ? למה משרד החינוך
מעודד תלמידים להשתתף בקייטנות כאשר כל ילד שישתתף יועבר שמו למנהל בית הספר ואז
אולי יקבל ציון טוב יותר?, יוכל להיות נאמן מחשב? להוביל את חבריו? ומה עם אלו
שהלכו לים ? שמם גם יועבר למנהל?
מכל מה שנאמר אפשר לחשוב שאני לא בעד המחשב ואני לא בעד הטכנולוגיה....
אני כן בעד המחשב וטכנולוגיה אבל הייתי רוצה לראות את הילדים בקיץ
משחקים בחוץ, הולכים לים ולבריכה , קוראים ספרים ושאת המחשב ישאירו קצת בצד . יהיה
להם מספיק זמן גם בשבילו.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה